עוזרים לעסקים הקטנים

עוזרים לעסקים הקטנים

שורה של בעלי עסקים בתחום הכושר והבריאות מצאו את עצמם ללא פרנסה במהלך תקופת הקורונה, וכעת שוקלים סגירה או הסבת מקצוע.
מכבי שפע מביא את סיפורם של שלושה כאלה, ומציע חשיפה לכל השאר שרק מנסים להחזיק את הראש מעל המים


אבי יופה


מציאות החיים שכפה על כולנו וירוס הקורונה פגעה קשות במשק הישראלי והותירה רבים ללא עבודה.
אבל מי שנפגעו עוד יותר הם בעלי העסקים הקטנים, בעיקר אלה בתחום הבריאות והכושר, שנאלצו לסגור לאחרונה בפעם השנייה בששת החודשים האחרונים מבלי לדעת מה יעלה בגורלם.


דורן בן דור, 27, תושב תל אביב, הוא מאמן כושר ומטפל מנטלי.
לתחום הוא הגיע אחרי שחווה בעצמו לא מעט טלטלות פיזיות ונפשיות, שהובילו אותו להתמודד עם עודף משקל ועם משברים נפשיים.

"אחרי השחרור מהשירות הצבאי טסתי להוואי", הוא נזכר.
"הגעתי לשם בתקופה לא מאוזנת, מה שהוביל למשבר נפשי ולעובדה שבאו מישראל כדי להחזיר אותי הביתה.
נכנסתי לתקופה קשה מאוד של דיכאון עד שעברתי קורס מאמנים והבנתי שהלמידה והעשייה הם אלה שיעזרו לי להשתקם".


מאז החיים של דורן אכן עלו על המסלול.
הוא המשיך וצבר עוד ועוד ידע, למד יום יום, כשלנגד עיניו המטרה לשפר את החיים של אחרים ולעזור להם להכיר את עצמם ולהבין מי הם באמת.
"האימונים עזרו לי להתפקס ולאט לאט ראיתי את התוצאות שתמיד רציתי לראות, למרות שבמראה הייתי ילד שמנמן ומפוחד", הוא מודה.


הבחירה בעולם הנפש והתזונה עזרו לו להגיע לרבדים עמוקים יותר גם עם מטופליו, שהגיעו כדי לחוות שיח וטיפול נוסף על אימון. עד שבא הגל הראשון של הקורונה.


"בסגר הראשון 90 אחוזים מהעבודה הפכה ללא רלוונטית", אומר דורן.
"אנשים היו בהלם, בטראומה. החיים הפכו להישרדות ושמו את הבריאות כערך משני.
זה יצר אצלי טלטלה גדולה וחוסר ודאות.
מפלטפורמה של אימונים קבוצתיים ואישיים חלק עברו לזום, אבל זה לא באותו סדר גודל".

את הסגר הנוכחי הוא מנסה לנצל לפיתוח עסקי ועצמי, ולחידוד המסרים השיווקיים שלו. את שיטת האימון שפיתח הוא מנסה להעביר דרך אימונים אישיים ורק מחכה שהמצב יחזור לקדמותו.


אפס פעילות


גל קאלו, תושב ראש פינה, התחיל להתאמן בשיטת ה-EMS לפני כשלוש שנים.
מדובר בשיטה שמאפשרת אימון שבועי של 20 דקות, במהלכו עובדים על חיזוק השרירים, שריפת הקלוריות, ירידה באחוזי שומן, הצרת היקפים וגם מעורב באימון המדובר הליך שיקומי.

לפני כשנה קיבל גל מבני הזוג שניהלו את המקום מ-2015 הצעה להצטרף כשותף, במטרה להרים את המערכת ולהגיע לאנשים נוספים פרט לתושבי ראש פינה הקבועים ולמפעל בכרמיאל שקיבל מהם שירות.

ואכן במהלך יולי 2019 נכנס גל כשותף בשאיפה להתרחב ולהגדיל את מספר הלקוחות.
החלו אף תוכניות לפתיחת סניף נוסף בקריית שמונה, אבל אז הגיע שוב וירוס הקורונה.

"סגרנו כבר על מקום בקריית שמונה, בתוך מתחם כושר ובריאות ענק", מגלה גל.
"כרגע הבנייה שם ממשיכה, כשהצפי לכניסה היה חודש אוגוסט. בעקבות הגל הראשון הכניסה נדחתה לאוקטובר ועכשיו גם זה לא בטוח".


באותו חודש יולי בשנה שעברה העסק דווקא התחיל בצמיחה, וגדל עד פי שלושה ממה שהיה לפני כניסתו של גל.
אבל אז הגיע הגל הראשון של הקורונה והפעילות הפכה להיות כמעט אפסית.
הסטודיו חזר כחודשיים אחר כך עם לקוחות רעבים לאימונים, ורבים אחרים שהגיעו מחדרי הכושר בשל הפחד מהדבקה.


"ועכשיו, בעקבות ההגבלות החדשות והסגר הנוסף, שוב חזרנו לפעילות אפס", מודה גל.
"יום הפעילות האחרון שלנו היה ה-18.9 ומאז אנחנו לא עובדים.
העובדים בחל"ת, אי אפשר לקבל מתאמנים, גם לא כאלה שצריכים אותנו מסיבות שיקומיות ובריאותיות.
מדובר בפגיעה של עשרות אלפי שקלים".


מה מרווח הנשימה שלכם?


"עלויות העובדים לא יורדות מאיתנו וזה עוזר מעט מבחינה כלכלית, אבל יש עלויות קבועות של שכירות, ארנונה, אינטרנט.
אלא לא מתבטלות.
קשה לי להגיד כמה זמן העסק יכול להיות סגור.
הפגיעה קשה וגם כשנחזור נצטרך לבנות על לקוחות חדשים ועל הכנסות בסדר גודל אחר.
הפחד המרכזי שבסופו של דבר אם אנשים לא יעבדו הרבה זמן ולא תהיה להם הכנסה, אז לא יהיה להם כסף לאימונים למרות החשיבות שלהם גם מבחינה בריאותית".


הסבת מקצוע


יעל נובוגרודצקי ברקוביץ' היא בעלת סטודיו לפילאטיס מכשירים במושב ערוגות בדרום שנפתח לפני שש שנים.
בתחילת הדרך הפעילות היתה טובה והגיעו לקוחות רבים שמילאו את השיעורים לאורך תשע שעות הפעילות.

אלא שבסגר הראשון הסטודיו הפסיק לחלוטין את עבודתו, ומאז העסקים לא חזרו להיות כפי שהיו.
השעות פחתו, אנשים נכנסו לבידוד וכל חיסור קיבל משמעות כלכלית.


"בסגר הראשון לא עבדנו חודשיים. הגעתי למצב שהתחלתי להעביר שיעורים בזום ללא עלות", מסבירה יעל.
"עכשיו אני לא עובדת מאז ערב ראש השנה והמצב מבאס.
אני לא יודעת לאן מודעות פניו של העסק.
עשינו הכל: חיטוי, כל מתאמן קיבל אלכוג'ל אישי, קיצרתי את זמני השיעורים כדי שכיתה אחת לא תפגוש אחרת. ועכשיו לא ברור מה יהיה על העתיד".

אחרי הסגר הראשון חזר הסטודיו לעבודה של כ-70 אחוזים ממה שהיה קודם לכן.
כעת המזל של יעל כהגדרתה הוא שבעלה עובד במשרה מלאה, כי במידה והמציאות היתה אחרת המשפחה היתה עם אפס הכנסות.

"גם הפיצויים מהמדינה מצחיקים והם אפילו לא חמישית מההכנסות שלי", היא מדגישה.
"בלי העבודה של בן הזוג או עזרה מההורים, לא יודעת איך הייתי מחזיקה.
השקעתי בעסק חצי מיליון שקלים ואין שגשוג. בכל פעם לשכנע לקוחות אחרי הסגר הראשון, לעשות הסברה, לשנות ולעודד היה לא פשוט.
אנשים חזרו ועכשיו שוב סגרו אותנו.
לאנשים נמאס ומי שיש לו פחות כסף יסתדר בלי פילאטיס מכשירים".


איך את רואה את המשך הקריירה המקצועית שלך?

"אני חושבת על הסבת מקצוע.
בכל פעם שאני מנסה להרים את הראש ולחשוב שדברים יסתדרו, אני מסתכל על המציאות ולא רואה איך זה קורה".



ב"מכבי שפע" נרתמים למען העסקים הקטנים בימי קורונה ומציעים להם במה דיגיטלית חינם בפני 130 אלף חברי המועדון שלנו.

כל מה שאתם צריכים לעשות זה לשלוח תמונות או סרטון קצר (עד 5 דקות) שמספר על העסק שלכם.
תוכלו להעביר שיעור לדוגמה, לתת הרצאה בנושא או כל דבר אחר שעולה בדעתכם.

אם תרצו, תוכלו אפילו לתת הטבה מיוחדת לחברי המועדון שתעודד קנייה או שימוש בשירות אותו אתם מציעים.

היכנסו לקישור, מלאו פרטים, שלחו לנו את התמונות/הסרטון - ואנחנו כבר נעשה את שאר העבודה.

https://bit.ly/3cH1cDx



קרדיט:תמר רבינוביץ'

קרדיט: סטודיו EMS PLUS 

קרדיט: תומר הרשקוביץ'