רצים לראשונה

רצים לראשונה

מחקר חדש שבחן את הרצים במרתון לונדון האחרון חזר עם ממצאים מפתיעים שעלולים להפוך את כל מה שחשבנו על הריצה הארוכה

אבי יופה

מחקר חדש בחן את מידת ההשפעה של הכנה לריצת מרתון על רצים שעבורם זו ההתנסות הראשונה בתחום והגיע למסקנות מעניינות.

אחד מהמיתוסים הנפוצים סביב עולם הריצה הוא שעבור המתאמנים בגיל העמידה מדובר בפגיעה משמעותית בברכיים ובסכנה לפציעות.
אלא שמחקר חדש מצא שריצה למרחקים ארוכים דווקא בונה מחדש מרכיבים חיוניים שונים בברכיים של אנשים בגיל זה, גם אם המפרקים כבר לא מה שהיו פעם.
עם זאת החוקרים גם מבהירים שיש סכנה לפגיעה מסוימת בברך במידה והרצים יתנהלו בחוסר זהירות.


לצורך ביצוע המחקר החוקרים מהקולג' האוניברסיטאי בלונדון פנו לרשימת הרצים במרתון לונדון האחרון, ואיתרו 80 משתתפים בני 40 ויותר שלהם זו ריצת המרתון הראשונה בחייהם.


החוקרים פנו לאותם גברים ונשים ושאלו אותם על מצב הברכיים שלהם בנקודה שבה המרתון היה במרחק שישה חודשים, והפרקים שלהם נחשבו לכאלה של בני גיל ה-40 ויותר ולא של רצים מנוסים.
כולם השיבו שהמפרקים שלהם במצב טוב ובלי חריקות או כאבים.
אז אספו החוקרים את הנחקרים במתקני האוניברסיטה וביצעו סריקות על הברכיים שלהם בסיוע מכשיר אם.אר.איי חדשני, שמסוגל לחשוף גם את הנזק הקל ביותר ברקמות המפרק.

כמה חודשים אחר כך התחילו המתאמנים בתוכנית האימונים שלהם למרתון, עד שבסופו של דבר 71 סיימו את המרוץ בזמן ממוצע של חמש שעות ו-20 דקות.

שבועיים מסיום המרוץ הם חזרו למעבדה לסריקות נוספות לברכיים שלהם.
אז השוו המדענים את תוצאות שתי הבדיקות וחזרו עם ממצאים מפתיעים.

לדוגמה:
המשתתפים דיווחו בתחילת התהליך שהברכיים שלהם במצב טוב, כשרובם סבלו דווקא מנזקים ומפגיעות בדמות סחוס שחוק או קרוע, אחרים הראו חבלות בעצמות המפרק.

לעומת זאת בממצאים שאחרי המרוץ התגלו כמה הפתעות, חבלות רבות בעצמות המפרק התכווצו.
היו רצים שפתחו אמנם קרעים חדשים ברקמות בקדמת הברך, עם זאת הבהירו החוקרים כי המרכיבים המרכזיים בברך שאחראים על נשיאת המשקל הראו מדדים חיוביים והשפעות טובות, משמע שהברכיים בעצם היו בריאות יותר.


לא ברור מה בהכנה לריצת המרתון השפיע לטובה על בריאות הרצים, אבל ההערכה היא שחיזוק השרירים המקיפים את המפרק היא הפעולה שעזרה לייצב אותו יותר ולהפוך נזקים לרקמות השונות.