קר בחוץ אבל חם במטבח

קר בחוץ אבל חם במטבח

למה כדאי להגביר את צריכת השום, הבצל והקינמון דווקא בחורף ואיך קשורות האימהות שלנו לתזונה בריאה בבית? הנטורופתית אלמוג גולד רוטנברג מציעה כמה עצות מועילות לאכילה נכונה בעונה הקרה. ויש גם מתכון מנצח למרק כתום עם סוד

אבי יופה


אלמוג גולד רוטנברג לא יכולה, וגם לא רוצה, לשכוח את גיל 25 אז שקלה 20 ק"ג יותר ממה שהיא היום. הכולסטרול שלה היה גבוה והסביבה שלה התחילה לשלוח אותה לתזונאים ולקבוצות הרזיה שונות כדי להיכנס לקו הבריאות.

אבל דווקא כשהיא "שחררה" לדבריה את ספירת הקלוריות ואת התפריטים של החסה ושל הלחם הקל התחיל השינוי האמיתי. השינוי במסגרתו יצאה גולד רוטנברג לחקור את עצמה ואת הגוף שלה ובעיקר את התזונה שלה. היום היא נטורופטית ומטפלת בקליניקה ובקבוצות בתל אביב בתזונה, בצמחי מרפא ובתוספים.

"כל המחקרים מראים היום ששינוי אמיתי מתרחש בהדרגה", מסבירה גולד רוטנברג. "צריך להיות ספציפי וריאלי במטרות שלנו בהתאם ליכולות של כל אחד מאיתנו, באכילה ובשאר תחומי החיים. גם השינוי שלי הגיע תוך כדי מרוץ החיים".

"כבר שנים אני פחות אותם 20 ק"ג", ממשיכה גולד רוטנברג. "הכולסטרול התאזן. גם הבן שלי, שהיה עם עודף משקל, הפך לספורטאי. זה הפך לחזון שלי בדרך לדוקטורט. עזבתי הכל כדי ללמוד ארבע שנים לימודי נטורופתיה והיום אני מלווה נשים ומשפחות דרך ההורים לתזונה בריאה".

מבחינתה של גולד רוטנברג אכילה היא אסטרטגיה ובנקודה הזו רוב המשפחות נתקעות, בפער בין הידיעה לפעולה שצריך לנקוט לבין מה שלא קורה בפועל או שמתרחש לתקופה ונתקע.

במסגרת עבודתה מפעילה גולד רוטנברג את תוכנית האון ליין לליווי משפחות בשם "אמהות לדוגמה - לתזונת חורף בריאה". למה אמהות? כי מחקרים מראים שהיא הגורם המשפיע ביותר על תזונת הילדים והמשפחה כולה. התוכנית הראשונה, שכוללת ליווי של חמישה שבועות, תחל ב-19.1.



ומה ההמלצות של גולד רוטנברג לתזונת חורף בריאה:

* "שימו לב לחימום. סלט, למשל, נחשב למאכל בריא אבל לאנשים הסובלים מקור כדאי לאכול דווקא ירקות בתבשיל, מרק או ירקות מוקפצים. יש משמעות לעונה שבה אנחנו נמצאים ולאיכות המזון שנכנס אלינו לגוף. אם הגוף שלנו צריך חום ואנחנו סובלים מקור, נעדיף דברים במצב החם שלהם גם אם הם בריאים".

* "תבלינים כמו קינמון, ג'ינג'ר, אגוז מוסקט או כל סוגי הפלפלים מחממים ונחשבים לאנטי בקטריאליים. הם יכולים לסייע מאוד למערכת החיסון בחורף".

*  "תשנו טוב. לפעמים אני ממליצה לפני הטיפול באוכל לטפל דווקא בשינה שהיא בסיס חשוב מאוד לבריאות. אנשים מבוגרים שלא ישנים לפחות שבע שעות בלילה יעלו בין ק"ג לשניים בשנה רק מחוסר בשינה. גם רוב הילדים היום לא ישנים כמו שצריך. חשוב לשמור על היגיינת שינה בלי מסכים, בלי מטענים, בלי אורות מהבהבים".


אבל מה הכי חשוב לדעת גולד רוטנברג?
"להבין שהאחריות היא עלינו ולא על תעשיית המזון", היא מבהירה. "הדבר הבסיסי זה לראות על מה אנחנו משלמים ומה מקבלים בתמורה. להתחיל לקרוא את רשימת הרכיבים ולאכול אוכל אמיתי. לא להכניס לגוף חומרים שהוא לא יכול לזהות".


ולאיזה חומרים או מאכלים היא מתכוונת?
שום- "השום נחשב למזון מרפא בעיקר בזכות תרכובת בשם אליצין הקיימת בו. התרכובת נלחמת בווירוסים, בחיידקים, בדלקות ובתולעים. החומר הופך לפעיל רק כשהשום חי וחתוך (בשן שום שלמה החומר לא יבוא לידי ביטוי), לכן כדאי להוסיף אותו כתוש לתבשילים בסיום הבישול".

בצל- "עשיר בתרכובות גופרית, בכרום ובקוורציטין המסייע לגוף במצבי אלרגיה, דלקת וזיהומים ויראליים וחיידקיים. כמו השום מומלץ להשתמש גם בבצל במצב כמה שיותר חי כך פעילותו ממוצה בצורה יעילה יותר. הבצל נהדר גם כאנטי אוקסידנט, מאזן סוכר בדם ומונע מחלות ממאירות".

דבש: "פרט לטעם הוא מצוין למניעה ולטיפול בכל הווירוסים והחיידקים שעוברים מאחד לשני בחדרים ובמכוניות סגורות בחורף".

ויש גם מתכון לחורף: מרק כתום עם סוד

מאדים בצל וסלרי קצוצים בכף שמן זית ובכף מים.

מוסיפים לסיר: 3 בטטות קלופות וחתוכות, 4 גזרים חתוכים, שורש סלרי ושורש פטרוזיליה קלופים. וגם כוס שעועית לימה/בובס שהושרה לילה ונשטפה.

אפשר במקום כוס שעועית לבנה קפואה אבל לשעועית הלימה מרקם קטיפתי ומענג במיוחד. אפשר לרכוש אותה בתפזורת בחנויות טבע.

מכסים את הכל במים ומוסיפים כמה חופנים נדיבים של עשבי תיבול: כוזברה, פטרוזיליה, עירית, שמיר וכל מה שבא יחד עם שתיים עד ארבע שיני שום על פי הטעם. מביאים לרתיחה ואז מנמיכים ומבשלים לפחות שעה.

מוסיפים מלח ופלפל רק בסוף כי קטניות לא מתרככות בנוכחות מלח. טוחנים בבלנדר ובתיאבון.